052-220-5015

סייקל מחזור החנקן באקווריום ובבריכת נוי

סייקל הוא תהליך ביולוגי המתרחש במאגרי מים בטבע, וכמובן בכל אקווריום מים מתוקים, מלוחים ובריכת נוי. במערכות סגורות אלו הדגים מפרישים מגופם רעלים אשר חייבים להיעלם מהמים כדי שדגי-הנוי יצליחו להמשיך בחייהם. סילוק הרעלים הללו מהמים מתבצע ע”י “סינון ביולוגי” של בקטריות (חיידקים חיוביים) שגורמות לפירוק חנקות רעילות לדגים ולהיווצרותן של חנקות אחרות שהן פחות רעילות.

יש להבדיל בין הסינון הביולוגי שתואר לעיל, ולבין הסינון של הפילטר שהינו “סינון מכני” שתפקידו עצירת חלקיקי רפש פיזי כמו צואה ושאריות מזון, ולא סילוק רעלים מומסים מהמים.

איך מבצעים סייקל באקווריום ובבריכת נוי

נתחיל את הסייקל (“הרצת אקווריום חדש”) כך שנמלא את האקווריום או בריכת הנוי במים ונפעיל את כל המערכות. לאחר מכן נוסיף תוסף “אנטי-כלור” לפי הוראות השימוש המצורפות אליו. נמתין כשעה-שעתיים עד שהכלור יתפוגג מהמים, ונכניס לאקווריום או לבריכת הנוי מספר דגים שנחשבים לעמידים וחזקים. במים מתוקים: מולים / סייפנים / דגי זהב / ציקלידים מאגם מלאווי. במים מלוחים: אלמוגיות וליצנים.

כעת נמתין עד שהערכים של ה-“אמוניה (NH3)” וה-“ניטריט (NO2)” ירדו לרמה המינימאלית שהיא 0 PPM – משך זמן תהליך הסייקל והתייצבות של מערכת סגורה בעלת פילטרציה איכותית אורכת לערך כחודש, ובמים מלוחים אף יותר. חשוב לציין כי אין לבצע החלפת מים במערכת בכל שלב הסייקל עד אשר רמת ה-“ניטראט (NO3)” מתחילה לעלות. את בדיקת הערכים נעשה בעזרת ערכת בדיקת מים או ע”י לקיחת דגימת מים לחנות דגי הנוי הקרובה לביתכם ושם יבדקו בשבילכם.

למעשה מרגע שאנו מפעילים את המערכת מתחיל שלב הסייקל והיווצרותן של מושבות הבקטריות על גבי מצעים כמו קרמיקה, ביובולוס, טוף, חצץ, סלעים וכדומה. התייצבות משמעותה שיש במערכת מספיק מושבות בקטריות פעילות המפרקות היטב את החנקות הרעילות. בתקופה זו נמנעים מלהכניס דגים בכמות גדולה משום שהם ייצרו חנקות רעילות בכמויות גדולות מאשר המערכת יכולה לשאת.

עוד גורם חשוב בתהליך הסייקל הוא הספקה שוטפת של חמצן למים ע”י זרימות מהפילטר ומשאבת אוויר, כיוון שהבקטריות צורכות חמצן בתהליך פירוק הרעלים ולכן המושבות ייווצרו בעיקר על גבי המצע בפילטר ובמקומות אחרים עתירי חמצן. חשוב מאוד לא להפסיק פעולתם של פילטרים בהם נמצא מצע ביולוגי, כיוון שבמקרה ותפסק הספקת החמצן לבקטריות, תהרס מושבת הבקטריות וייווצרו רעלים נוספים כתוצאה מפירוקן.

דרכים לזירוז תהליך הסייקל באקווריום ובבריכת הנוי

ניתן לזרז את תהליך הסייקל ע”י הוספה של תכשירים ותוספים המכילים תרביות “בקטריות חיות” (לעיתים מלווים בריח לא נעים של גופרית) או חומרים המעודדים את תהליך יווצרות הבקטריות.

דרך נוספת לזרז את תהליך הסייקל היא הוספת “צמר פרלון” מפילטר של אקווריום וותיק לפילטר של האקווריום החדש. הפרלון הוא סוג של ספוג אשר נמצא בתוך הפילטר ותפקידו לסנן לכלוך גס, אשר עליו ישנה מושבת בקטריות עמידה ואיכותית שנבנתה באקווריום הפעיל והוותיק. את הצמר פרלון רצוי להעביר לאקווריום החדש בתוך זמן קצר של מספר שעות בודדות ואם אפשר אז גם בעזרת משאבת אוויר ניידת. חשוב להדגיש כי שיטת העברת פרלון וותיק לאקווריום חדש שנויה במחלוקת כיוון שבעת העברת הפרלון עם הבקטריות לאקווריום החדש, ייתכן ונעביר גם מזהמים, מחלות וטפילים שבהם היה נגוע האקווריום הוותיק.

במים מלוחים ניתן לזרז את התהליך ע”י הוספת סלעים חיים אשר עליהם קיימים צורת חיים בקטריאלית איכותית שגורמת לסילוק חנקות מהמים. (להרחבה קרא מאמר: סלעים חיים לאקווריום מים מלוחים)

תופעות בזמן הסייקל באקווריום ובבריכת נוי

בשלב הסייקל ניתן להבחין במים עכורים באקווריום או בבריכת נוי, מלווים בריח שהוא קצת לא נעים אך תופעה זאת אמורה להיעלם תוך מספר ימים.

תופעה נוספת בזמן הסייקל היא גדילה של פטריה לבנה שנראית כמו צמר-גפן, אך אל דאגה היא תחלוף תוך מספר ימים ואינה מזיקה לדגים. שמה של הפטריה הוא “ביופילם” והיא נוצרת כתוצאה מאורגניזם אשר מפרקים מזון. נפוץ במיוחד על גזעים ושורשים כיוון שעליהם סוגי סוכרים אשר משמשים כמקור מזון.

עוד תופעה היא התפתחות “אצה חומה” אשר מופיעה בתחילת שלב הסייקל באקווריום ובבריכת הדגים עקב ערכי מים שעדיין לא מאוזנים (אמוניה, ניטריט, ניטראט, פוספאט) והיא אמורה לחלוף ברובה עד איזון ערכי המים וסיום תהליך הסייקל. האצה החומה היא תופעה טבעית אשר מתרחשת בכל אקווריום או בריכת נוי והיא לא מזיקה לדגים. דילול האצה החומה יהיה ע”י הפחתה משמעותית של שעות התאורה באקווריום (בבריכת נוי האצה החומה לא מטרידה והיא נראית טבעית). בנוסף ניתן להסיר את האצה החומה מזכוכית האקווריום בעזרת “מגנט צף דו-צדדי”. מיתר האלמנטים כמו סלעים, חצץ וציוד חשמלי הדרך היעילה להסיר את האצה החומה באקווריום היא דגים מנקים כדוגמת דג “פלקו”, “שמרלה”, “אוטוצינקלוס”, “אנציסטרוס” וכדומה. בבריכת נוי ניתן לשלב דג “גרה-רופה” או “שמרלה” ובחודשי הקיץ בלבד גם דג מנקה “פלקו”.

שלבי הסייקל באקווריום ובבריכת נוי:

שלב ראשון בסייקל – הווצרות אמוניה NH3.
שאריות מזון שלא נאכלו, צואת דגים, עלים וחומרים אורגניים אחרים נרקבים במי האקווריום או בריכת הנוי. החומר שנרקב משחרר למים אמוניה. אחד הנזקים של אמוניה הוא פגיעה בזימים וכתוצאה מכך הדגים יתנשמו מהר ובכבדות. בריכוז גבוה יגרם נזק לרקמות שונות של הדג, פגיעה במערכת החיסון ורגישות למחלות. בריכוז גבוה מאוד (למשל כאשר הוספנו המון דגים בתחילת הפעלת האקווריום) תתרחש הרעלת אמוניה והדגים ימותו. תופעה זו אופיינית לאקווריומים ובריכות נוי בתחילת דרכם והיא מהווה את גורם המוות העיקרי של דגי נוי.

שלב שני בסייקל – הווצרות ניטריט NO2.
בשלב זה כבר התפתחו באקווריום או בבריכת הנוי בקטריות מסוג מסויים אשר הופכות את האמוניה לניטריט, שאף היא רעילה לדגים וגורמת לפירוק ההמוגלובין בדם הדגים, כך שיש קושי לדם לשאת חמצן לאברים חיוניים בגוף הדג. גם במקרה זה עלולה להיווצר הרעלה שתגרום למחלות ואף למות הדגים.

שלב שלישי בסייקל – הווצרות ניטראט NO3.
בשלב זה התפתחו בקטריות נוספות מסוג אחר אשר הופכות את הניטריט לניטראט. הניטראט הרבה פחות רעיל מן האמוניה והניטריט, אך הוא עלול לגרום לעיכוב גדילה ורבייה, ומהווה מקור להתפתחות אצות וירקת. הניטראט הוא התוצר הסופי בשרשרת, ויכול להסתלק באופן היעיל ביותר ע”י החלפות מים סדירות. סילוק נוסף של הניטראט נעשה ע”י צמחי מים שניזונים ממנו כמקור דשן. בנוסף ישנם בשוק תכשירים וסופחים למינהם, אך כמו שנאמר לעיל הדרך היעילה ביותר היא החלפות של מים לפי המאמר: “החלפות מים באקווריום“, או המאמר “החלפות מים בבריכת הנוי“.

מאמר זה נכתב על-ידי “מנדרין – אקווריומים ובריכות נוי”.
לקריאת מאמרים מקצועיים נוספים – לחץ כאן

סייקל בבריכת נוי (מחזור החנקן/ביולוגי)