052-220-5015
אקווריום שרימפסייה הוא אקווריום קטן בד"כ בנפחים של 10-80 ליטר מים אשר בתוכו חיים שרימפסים וצמחי מים שמדמים את מקור מחייתם בטבע. אפשר גם להוסיף דגי נוי עדינים כמו טטרות ומשריצים לפי טעמכם האישי אך יש לקחת בחשבון שהדגים יאכלו שרצים קטנים של השרימפסים ולכן קצב הריבוי של השרימפסים יהיה איטי. לעומת זאת אפשר ורצוי לשלב חלזונות מסוגים שונים שמתאימים לשרימפסייה כדוגמת חילזון טייגר, חילזון קרניים, חילזון ארנבת וכו'.
קיימות שתי קבוצות עיקריות של שרימפסים ננסיים.
1. קבוצת "קרדינה" – שרימפס רגישים הדורשים תנאים ספציפיים, לרבות מי אוסמוזה הפוכה וטמפ' נמוכה של 24-18 מעלות. בעונת החורף אין בעיה אך בעונת הקיץ החמה יש להיעזר במאווררים או מקרר קטן וייעודי לכך. במשפחה זאת נמצא למשל את הקריסטל השחור והאדום, דבורה, טייגר וכו'.
2. קבוצת "ניאוקרדינה" – קבוצת שרימפס עמידים יותר, לרבות מי-ברז מטופלים באנטי-כלור, ושורדת בטמפרטורה של עד 30 מעלות צלזיוס. אנחנו נשמור על טמ' יציבה בטווח של 24 ל-28 מעלות. במשפחה זאת נמצא את השרי האדום, כחול, שחור, חום, צהוב, כתום וכו'.
חימום המים יעשה ע"י גוף חימום קטן לפי היחס של 1 וואט לכל 1 ליטר מים. את טמפרטורת המים הרצויה נכוון לפי סוג וקבוצת השרימפסים אותם אנו מגדלים.
לאקווריום אפשר להוסיף סלעים אינטרניים (לא משפעים על ערכי המים) לדוגמת סלעי "דרקון" וגזע/שורש שימלא את חלל האקווריום ואפילו יבלוט כלפי חוץ מהאקווריום (אם אין מכסה). רצוי לתכנן מספיק שטח פתוח בקדמת האקווריום כדי שנוכל לצפות ולעקוב אחרי הדיירים. כחלק מהדקורציה אפשר גם לעשות שימוש ב-"עלה שקד הוד" שנותן מראה "מלוכלך" של מקור מים טבעי, משפר את ערכי המים ותורם לתזונת הדיירים. כדאי להשתמש בעלה אחד או שניים ולא יותר מכך כדי לא להוריד את רמת חומציות המים-PH ולהימנע מצבע חום במים כמו "תה".
מומלץ מאוד לשתול צמחים באקווריום שרימפסייה שכן היא מדמה את מקור המחיה האמיתי שלהם בטבע וכך ליהנות ממימד נוסף באקווריום. לצמחים יש חשיבות נוספת והם וצורכים מהמים חומרים שמזיקים לשרימפסים כמו ניטראט וברזל. חשוב להיזהר בדישון הצמחים ולוודא שחומרי הדישון אינם מזיקים לחסרי חוליות שכן השרימפסים רגישים לחומרים מסויימים (וגם למלח וקופר).
לאקווריום לאו-טק נשתול צמחים שלא דורשים תחזוקה מיוחדת. על הגזעים והסלעים אפשר לקשור עם רשת או חוט ג'אווה מוס שיתפשט לאט על האלמנט ועליו השרימפסים מאוד אוהבים להסתובב. סוגי צמחים מומלצים: ג'אווה מוס, נפאילאה, אנוביה, וליסנריה, צפרדעון צף וכו'. אם תחליטו על הקמה של שרימפסיית היי-טק תוכלו לשלב צמחים ודשאים מיוחדים הרבה יותר. להרחבה אודות שילוב צמחייה באקווריום ראה מאמר: "בניית אקווריום צמחייה"
שרימפסים עסוקים מרבית היום בחיפוש אחר מזון וגירוד אצות, ביו-פילם ומיקרואורגניזם מהאלמנטים שנמצאים באקווריום. חשוב גם לספק להם מזון ייעודי לשרימפסים שמכיל את כל המרכיבים שיעזרו להם לעבור השלה טובה ובניית השריון מחדש. כדאי לשים לב שהמזון לא מתפרק במהירות ו-"מלכלך" את המים וגם להימנע מהאכלת יתר- המזון צריך להתחסל תוך מספר שעות בודדות, ואם לא אז יש לצמצם את המינון או לעקוב אחרי הוראות היצרן על גבי אריזת המזון. בזמן האכלה יתכנו שאריות מזון שנופלות למצע ולכן מומלץ להיעזר בצלחת האכלה ייעודית עם שוליים בגובה מספר ס"מ.
ניתן ורצוי לגוון את התזונה של השרימפסים עם ירקות שטופים ומקולפים שעברו חליטה- מלפפון, קישוא, תרד, אפונה, גזר, גמבה וכו'. אם הירק צף אז אפשר לנעוץ אותו על שיפוד עץ ולהחדיר אותו לנקיק או מדבקת וואקום, אך יש לזכור להוציא את השאריות לאחר כשעתיים בכדי שלא יירקב במים.
מערכת התאורה מחממת את המים לכן נקפיד להשתמש בתאורה שתהיה מספר ס"מ מעל האקווריום בעוצמה שתואמת את גודל האקווריום ונפחו לזמן של 6-8 שעות ביממה. בהזדמנות זאת נגיד שגם עדיף להשאיר את מכסה האקווריום פתוח מה שיגרום לטמפרטורת המים לווסת את עצמה, אך 2 חסרונות למכסה פתוח – הראשון: ישנם סוגי שרימפסים (לא הרבה) שמנסים לקפוץ מעל המים ואם אכן יצליחו אזי יתייבשו וימותו. החיסרון השני: ישנו אידוי מים גבוה מה שמצריך לפצות מים באופן יומי.
שרימפסים הינם יצורים עדינים שלא אוהבים זרימה חזקה לכן נקפיד לדאוג לפילטר עם יחס ספיקה מתאים לנפח האקווריום. בנוסף לכך חשוב כי פתח יציאת המים מהפילטר יהיה מכוון לפני המים וכך נפחית זרמים בתוך האקווריום ונחדיר יותר חמצן למים (וגם ישמש כתחליף למשאבת אוויר). מומלץ להשתמש בפילטר "מפל" חיצוני שאינו מחמם את המים ולא תופס הרבה מקום בתוך האקווריום. פילטר המפל רלוונטי לאקווריום ללא מכסה מטעמי נוחות, אך אם נרצה לעשות שימוש בפילטר מסוג אחר אז האופציה היא פילטר פנימי, פילטר על בסיס ספוג ואוויר, או פילטר עליון מובנה במכסה האקווריום. חשוב מאוד לעטוף את חריצי יניקת (שאיבת) המים של הפילטר ברשת דקיקה (כמו הרשת של הפחם הפעיל) או בספוג בכדי ששרימפסים ושרציהם לא ישאבו ויטחנו בתוך הפילטר.
אם האקווריום מכיל בתוכו צמחים אז יש לפזר שכבת מצע ייעודית לצמחייה ושרימפסים בעובי 6-8 ס"מ. המצע שומר על מים מעט חומציים עם PH נמוך. ישנם סוגי שרימפסים שמומלץ דווקא מצע גירי שישמור על מים בסיסיים יותר עם PH מעט גבוה יותר. אם האקווריום ללא צמחיה אז שכבת מצע קוורץ של 2-4 ס"מ בהחלט תספיק.
הרבייה של רוב סוגי השרימפסים הנפוצים אצל החובבנים היא פשוטה יחסית ואין פעולה מיוחדת שעל המגדל לבצע מלבד לספק את התנאים שמפורטים במאמר זה. מומלץ להתחיל עם גרעין רבייה של 15 פריטים בוגרים מאותו הסוג. אם נעשה ערבוב בין סוגים שונים הם אכן יתרבו ביניהם אך הצאצאים יאבדו את צבעם ויהיו בגוון חום או שקוף, לכן כדאי להקפיד לשמור על סוג ספציפי באקווריום כדי לשמור על הצבע של דור ההמשך.
תהליך הרבייה מתחיל בכך שהנקבה מטילה ביצים ולאחר הפרייתן הן מגיעות אל מתחת לבטנה ושם הנקבה מחזיקה בהן ו-"מנפנפת" על הביצים על מנת לאוורר אותן. בשלב הסופי של התפתחות השרימפסונים על בטנה, הנקבה תחפש מקום מוגן ונסתר ושם היא תשחרר אותם. בשלבים אלו של חייהם המזון יגיע אליהם דרך מיקרואורגניזם מרחף ואצות שגדלו באקווריום ולאחר מספר ימים נוספים יחלו הצעירים להסתובב ברחבי שטח ההטלה ומחוצה לו.
ראשית, את תחילתו של אקווריום השרימפסיה נפעיל באופן המפורט במאמר: "הרצת אקווריום חדש ומחזור החנקן (סייקל)".
החלפות מים נבצע בעדינות ובתדירות של אחת לשבוע לפי המאמר: "החלפות מים, כלור במי הברז וסילוקו".
שאיבת רפש מקרקעית האקווריום יש לעשות בתדירות נמוכה רק כאשר נראה כי הצטבר רפש בקרקעית ובכדי להימנע משאיבה של שרימפסים.
מאמר זה נכתב על-ידי "מנדרין – אקווריומים ובריכות נוי".
לקריאת מאמרים מקצועיים נוספים – לחץ כאן
