052-220-5015

איך דגים נושמים

דגים נושמים בצורה שונה מחיות היבשה. יש להם מנגנון נשימה מותאם לסביבה מימית, שמבוסס על ספיגת חמצן מומס מהמים באמצעות זימים. חריגים הם דגי הקרב שיכולים לנשום אוויר אטמוספרי מפני המים בעצמם, או מיני דגים שסופגים חמצן דרך העור או ריאות פרימיטיביות. החמצן המומס הן מולקולות חמצן שנמצאות בתוך המים ובלתי אפשרי לצפות בהן בעין.

בניגוד לחיות היבשה, רוב הדגים מקבלים את אספקת החמצן שלהם מהמים. במקום להשתמש בריאות הם משתמשים באיברים שנקראים זימים. לרוב הדגים יש ארבע זוגות של זימים, שנמצאים בתאי הזימים משני צדי ראשם. לרובם גם עצם שמגנה על הזימים, והיא קרויה “מכסת הזימים”.

כדי לצרוך חמצן, הדגים בולעים מים דרך הפה ומזרימים אותם החוצה דרך הזימים. אצל הרבה דגים התהליך מתחיל כשמכסה הזימים נסגר והפה נפתח. קירות הפה נעים פנימה, הפה נסגר חלקית ומכסה הזימים נפתח. הפעולה הזו מזרימה את המים על פני הזימים.

מבנה הזימים של הדגים

החלק הפנימי של הזימים מזכיר סיבי בשר דקיקים. הסיבים נמצאים קרוב מאוד זה לזה ויושבים בשתי שורות צפופות על קשת זימים. לכל סיב יש הרבה שלוחות זעירות בשם “עלעלים”, שעליהם המים נעים. דם שזורם בעלעלים מקבל חמצן מהמים ופולט לתוכם פחמן דו-חמצני. לאחר מכן המים יוצאים דרך מכסה הזימים ותהליך הנשימה מתחיל מחדש.

יש נקודות דמיון ברורות בין הזימים לריאות. בשניהם הגוף מנסה להגדיל עד כמה שאפשר את שטח הפנים של איבר הנשימה בשביל לקלוט יותר חמצן  ובשניהם עוברים נימי דם זעירים בקוטר של כדורית דם יחידה, שמאפשרים ספיגה מקסימלית של חמצן.

תפקיד משאבות האוויר באקווריום הוא להגדיל את כמות החמצן המומס במים, וכן ליצור גלים קטנים בפני המים אשר גם מכניסים חמצן לאקווריום, בדיוק כמו הגלים בים.

מאמר זה נכתב על-ידי “מנדרין – אקווריומים ובריכות נוי”.
לקריאת מאמרים מקצועיים נוספים – לחץ כאן

כיצד דגים נושמים